פסק-דין בתיק ב"ל 33160-07-11

1.         זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 27.6.11 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למשיבה  10% נכות צמיתה מיום 26.8.10 (להלן: ההחלטה).

2.         טענות המערער:

2.1        הועדה התכנסה בעקבות פסק דין מיום 19.5.11 אשר הורה לועדה להתייחס לשתי נקודות האחת לפרט מדוע לדעתה אין לייחס את מצבה של המשיבה למצב קודם בשים לב לקביעת ועדה רפואית לעררים מיום 18.11.09 שסברה שיש מצב קודם והשניה לפרט מדוע לדעתה יש קשר סיבתי בין מצבה של המשיבה לבין הפגיעה בעבודה וזאת בשים לב לכך שועדה רפואית לעררים מיום 18.11.09 שללה קשר סיבתי.

2.2        הועדה נשוא הערעור השאירה על כנה את הקביעה כי למשיבה 10% נכות לפי סעיף ליקוי 37 (7) (א) ולא ניכתה מצב קודם ולא פרטה מדוע לדעתה יש קשר סיבתי בין מצבה של המשיבה לבין הפגיעה בעבודה בשים לב לקביעת ועדה רפואית לעררים מיום 18.11.09 ששללה קשר סיבתי.

            קביעות הועדה מיום 18.11.09 הינן חלוטות ומן הראוי היה כי הועדה נשוא הערעור תתייחס להחלטות אלה.

2.3        שגתה הועדה עת התייחסה רק למצב שארע למשיבה לפני התאונה מיום 31.10.02 ולא לקחה בחשבון כנדרש על פי חוק הביטוח הלאומי כי בקביעת נכות המשיבה אין להתייחס לנכות שאינה קשורה לתאונה בין אם ארעה לפני התאונה ובין אם ארעה לאחריה.

2.4        שגתה הועדה עת הותירה על כנה 10% נכות למשיבה מבלי שנימקה והסבירה קביעתה וזאת בעיקר לאור העובדה כי ממצאי הועדה לעררים מיום 24.1.11 אינם תואמים את מתן אחוזי נכות אלו לפי סעיף הליקוי שציינה 37 (7) (א).

2.5.       הועדה לא התייחסה לממצאי ועדת העררים מיום 18.1.09 על אף שנתבקשה לעשות

זאת באופן מפורש בפסק הדין הן לעניין קביעתה בדבר קשר סיבתי בין הנכות ובין התאונה מיום 31.10.02 ובין באשר לקביעתה בדבר קיומו של מצב קודם (לפני ואחרי התאונה) ואשר אינו קשור לתאונה.

3.         טענות המשיבה:

3.1        הועדה נשוא הערעור נימקה קביעותיה כשציינה כי הואיל והועדה אינה יכולה להפריד מה קדם למה היא אינה יכולה לייחס את נכות המשיבה לתאונה מתאריך 8.8.07 ולכן הועדה הקנתה את אחוזי הנכות לטובת המשיבה.

3.2        בגין התאונה מתאריך  8.8.07 לא נקבעו למשיבה אחוזי נכות כלשהם והדבר מבסס ותומך במסקנות הועדה 27.6.11.

3.3        המערער לא הציג בפני הועדה כל מסמך רפואי המייחס את הנכות של המשיבה לפגיעה קודמת או מאוחרת לתאונה מיום 31.10.02 ושיש בו לסתור את הקביעה כי קיימת החמרת מצב מהתאונה מ- 31.10.02.

דיון והכרעה:

4.         השאלה להכרעה במקרה שבפנינו היא האם מילאה הוועדה אחר ההוראות המפורשות שבפסק הדין.

            הלכה פסוקה היא כי:

            " משהוחזר עניינו/ה של המערער/ת לוועדה, עם הוראות, יהיה על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין" (דב"ע נ"ה/29-01, מנחם פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, בעמ' 162).

5.         הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות פסק הדין שניתן על ידי כב' הרשם (דאז) אסף הראל  מיום 19.5.11 בתיק ב"ל 40731-02-11 בו נקבע כי עניינה של המשיבה יוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתתייחס לשתי נקודות:

" ...א. תפרט מדוע לדעתה אין לייחס את מצבה של הגב' נחום למצב קודם, בשים לב לכך שועדה רפואית לעררים מיום 18.11.09 כן סברה כי קיים מצב קודם.